חד קרן, הנפקה ראשונית לציבור, או מה?

by רוד טרנר   מגזין BOLD 7 בינואר 2016

המאמר המקורי

בעוד שמומחים צפו ש-2015 תהיה שנה מצוינת להנפקות ראשוניות (IPO), המציאות הייתה שונה בתכלית. סטארט-אפים נמצאים בכל מקום ועושים מהפכה בכלכלה שלנו. הייתם חושבים שתהיה שטף של הנפקות ראשוניות כדי שחברות אלו יוכלו לקבל את ההון הדרוש להן כדי לצמוח. באופן מפתיע, השנה וחצי האחרונות בעולם ההנפקות הראשוניות היו איטיות. הנפקות ראשוניות התנהלו בקצב האיטי ביותר מאז משבר הבנקאות ב-2009.

הסטטיסטיקה מראה כמה מת זה היה בעולם ההנפקות הראשונות (IPO). באזור מפרץ סן פרנסיסקו, היו רק 11 הנפקות ראשונות במחצית הראשונה של 2014. בשנת 2015, מרכז הטכנולוגיה של המדינה ראה רק שלוש הנפקות ראשונות: Box, Apigee ו-FitBit, שהונפקו לציבור ביוני לפי שווי של 4.1 מיליארד דולר. ברחבי המדינה היו רק שמונה הנפקות ראשוניות מגובות הון סיכון בשנת 2015 באמצע השנה (לעומת 115 בשנת 2014), כך לפי מנהל קרן גידור לשעבר אנדי קסלר. צוין ב Wall Street Journal, מלבד טסלה ועוד כמה יוצאים מן הכלל. לפי נאסד"ק, תשלומים חברת החדשן סקוור צמחה ב-43 אחוזים בהשקעה הנוכחית ביותר במימון הון סיכון, אך רק לאחר שקיצצה את מחירה המקורי ב-25 אחוזים, בדינמיקה שהפכה שכיחה יותר בסוף 2015. שלוש חברות נוספות דחו את הנפקותיהם הראשונות, בטענה שתנאי שוק לא היו אידיאליים.

למה הקירור הזה? ראשית, הנפקות ראשונות נוטות לעבוד בצורה הטובה ביותר במקרים קיצוניים (כמו למשל אובר), וכפי שכולנו יודעים, מצבים קיצוניים עובדים בצורה הטובה ביותר כאשר הנסיבות אידיאליות. עכשיו זה לא מושלם, כפי שהראה שוק המניות ב-2015 - שהסתיים כמעט ללא שינוי, מה שנוטה לשמור על קצב כניסות להנפקות ראשונות נמוך. אנחנו יכולים גם להטיל חלק מהאשמה על חוק סרבנס-אוקסלי, חוק שהגביר את הפיקוח על חברות ציבוריות והפך את היותה חברה ציבורית ליקרה יותר. גורם מרכזי נוסף הוא העשרוניזציה של עסקאות מניות בשנת 2001, שהפחיתה את רווחי הברוקרים בשני שלישים, מה שהפך הנפקות קטנות יותר ללא אטרקטיביות בכל סביבה ואפילו הנפקות גדולות ללא אטרקטיביות בתנאי שוק מעורבים.

ללא קשר לסיבות, ישנם תמריצים רבים לדחות או להימנע לחלוטין מהנפקה לציבור אם חברה יכולה לגייס הון פרטי מספיק במקום זאת. חלק מהמייסדים שהנפיקו את החברה לציבור התחרטו על בחירתם. ג'ק מא, המייסד השותף של עליבאבא, משקף את דעתם של מייסדים רבים כאשר אמר ל- WSJ"אם היו לי חיים אחרים, הייתי שומר על החברה שלי פרטית."

הצורך באמצע הדרך

בסך הכל, היעדר הזדמנויות בשוק המסורתי מדגיש את הצורך באמצע שיאפשר לחברות מצוינות לגייס הון, במיוחד בתקופות בהן שוק ההנפקות הראשונות אינו אידיאלי. אחת התשובות המתפתחות היא תקנה A+. היכולת להשיג הערכות שווי הוגנות ולגייס סכומי הון זהירים (עד 75 מיליון דולר בשנה) יכולה לתמוך בצמיחה בשווקים כמו זה שאנו נמצאים בו כעת.

לפי הערכתי, יש כ-660,000 חברות אמריקאיות בשלבי ביניים עם מכירות של בין 4 מיליון דולר ל-200 מיליון דולר שאין להן לאן ללכת להון צמיחה. עבור חברות מצליחות ובעלות אחיזה אמיתית בשוק התעשייה, תקנה A+ היא לא רק פתרון טוב; במקרים רבים, זוהי ככל הנראה האפשרות האטרקטיבית היחידה שיש להן.

שקלו את היתרונות של Reg A+: הוא מאפשר לחברות פרטיות לקדם ביעילות את ההנפקות שלהן בפעם הראשונה במקומות שאולי לא הייתם מצפים להם - מדיה חברתית, יחסי ציבור ופרסום. עם Reg A+ אתם יכולים לקדם את העסק שלכם בחופשיות, כל עוד אתם דבקים בעובדות, ונמנעים מהייפ והגזמה (והאם זו לא צריכה להיות הדרך בה אתם מקדמים את הארגון שלכם בכל מקרה)? עלות ביצוע ההנפקה נמוכה בהרבה מהנפקה ראשונה (300 אלף דולר להנפקה גדולה כולל שיווק ועלויות רישום/משפטיות לרשות ניירות ערך האמריקאית), וגם עלויות הדיווח לאחר ההנפקה נמוכות בהרבה - בעיקר עלות הביקורת השנתית.

משקיעים מהרחוב הראשי ברחבי העולם יכולים להשתתף. חברות המציעות מניות יכולות לבחור לרשום את מניותיהן בשוק OTCQB או OTCQX לטובת נזילות טובה יותר, או למזער את דרישות הדיווח. החברה זכאית לבחור. אני מאמין שעד אמצע 2016 ובעונות הבאות תקנה A+ תאפשר לחברות אמריקאיות וקנדיות רבות לגייס את ההון שירחיב את נוכחותן בשוק ויגדיל משמעותית את התמ"ג.

ברור שעונת הפריחה של הנפקות ראשוניות ב-2015 לא התרחשה, ו-2016 נראית כרגע קודרת למדי. אבל עבור מגזר הבינוני, הכולל יותר מ-660,000 מיזמים, תקנה A+ מאפשרת לחברות רווחיות המבקשות תנאים סבירים להצליח בתנאי שוק רבים. ואפשרות זו היא התפתחות נהדרת לכולם.